למרות מערך הפלאים הטכנולוגיים של המאה הזאת – בתחום הרפואה, התחבורה, האנרגיה האטומית והתקשורות האלקטרוניות – אנחנו חיים בחברה מוטרדת בצורה חמורה. תחת המתקפה המשולשת של שימוש בסמים, פשיעה והתדרדרות של ערכי המוסר, רוב העולם הזה הפך באמת לישימון. על פי כמה אומדנים, מריחואנה, לדוגמה, הפכה ליבול המזומנים הגדול ביותר באמריקה, בעוד שסך הרווחים השנתיים המשוערים שמתקבלים מסמים לא חוקיים מוערך בכ-500 מיליארד דולר. למספרים אלה מתווספים עוד 712 מיליארד דולר שמושקעים בתרופות ובסמים פסיכיאטריים – עד שלבסוף אנחנו עומדים מול משבר בקנה מידה פלנטרי שבו האנשים בכדור הארץ מוציאים יותר כסף על תרופות וסמים מאשר מה שרוב המדינות מייצרות במונחים של סחורות ושירותים.

עם זאת, הכנסה שמתקבלת בצורה לא ישרה היא רק מדד אחד למחיר של השימוש בסמים כיום. מדד נוסף הוא הקשר לפשע. בהתאם למחקרים של משרד המשפטים בארצות-הברית, כאשר אלה שנאסרים על פשעים אלימים נבדקים כדי לראות אם הם לקחו סמים לא חוקיים, תוצאות הבדיקה אצל מחציתם הן חיוביות, מה שאומר 1.4 מיליון מעשי אלימות בשנה ... והמחיר של זה במונחים של אומללות אנושית הוא בל ישוער.

בתחתית השנויה במחלוקת של שימוש בסמים ושל פשיעה טמון מה שכונה "משבר מוסרי פוסט-מודרני". גם כאן העובדות מטרידות: יותר מ-40 אחוז מכל קשרי הנישואין מסתיימים בגירושין, עוד 40 אחוז מכל בני הנוער באמריקה מודים בקלות שהם משקרים למען רווח כספי ועוד 64 אחוזים מודים שהם מרמים בבחינות. התמונה הולכת ונעשית עוד יותר קודרת לאור חוסר המוסריות של 'המציאות המדומה' (וירטואל ראליטי). כלומר, 25 אחוז מכל החיפושים באינטרנט הם פורנוגרפיים ו-60 אחוז מכל התוכנות הם פיראטיים. אם כן, זה לא מפתיע שכששיעור מעשי השוד, המעילה בכספים וכל הצורות האחרות של גניבה הגיע לבסוף לממדי מגפה, כ-76 אחוז מכל האמריקאים תיארו את התקופה הזאת בתור ה-"תקופה של התדרדרות מוסרית ורוחנית".

ל. רון האברד, שכבר ב-1950 הרגיש לאן מועדות פניו של העולם הזה, החל לחפש אמצעי שלפיו, כפי שהוא כתב, אדם עשוי "להשיב לעצמו מעט מהאושר, מעט מהכנות ומעט מהאהבה והאדיבות שאיתם הוא נוצר".